On Orthodox feminism, between Israel and America

Some Hebrew-language musings on the connections between Kolech and JOFA, or on the need for cross-oceanic collaborations in religious feminism.

כתבתי מאמר בעברית באתר קולך בנושא כנס JOFA.... על שיתוף פעולה ועל הכוח שבא מחשיבה ופעילות משותפת. אשמח לשמוע תגובות
http://kolech.org.il/show.asp?id=63941

ברור לי שיש כאן צורך גדול להדק את הקשרים בינינו וליצור דרך לשיתוף פעולה. פשוט חייבות. אין דרך אחרת. אנחנו זקוקות אחת לשנייה עבור ההצלחה של כולנו
 

השנה היתה שנה מאוד מרגשת עבור הפמיניסטיות הדתיות: שלושה כנסים בנושא דת ומגדר התקיימו תוך מספר חודשים ברחבי העולם.

הכנס הראשון של JOFA-UK החדש, התקיים בחודש יוני בלונדון;

כנס השני, של ארגון 'קולך', התקיים בספטמבר

והכנס השלישי, כנס JOFA, התקיים בניו יורק בתחילת חודש דצמבר השנה (2013)

הרצף הזה של כנסים המיועדים לדון בנושאי דת ומגדר בזה אחר זה בפינות שונות בעולם הביא איתו הזדמנות מיוחדת לבחון את הקשרים בין תנועות האחות הללו. התוצאות בינתיים הן מרתקות, ואולי אפילו מרגשות.

אין ספק ש JOFA ו'קולך' הינן ארגוני אחות במלוא מובן המילה. כמו שתי ישויות שנובעות מאותו מקור, כאשר כל אחת עם אישיות הייחודית לה. ההקשר דומה אך קצת שונה, והרצון משותף לבנות בית חדש וחזק על בסיס ערכים משותפים.

במשך השנה שחלפה היו לנו מספר אירועים שפעלו לחזק את הקשרים בינינו ואת החזון המשותף. נציגות  JOFA ו'קולך' נפגשו מספר פעמים במפגשי היכרות, לשמוע אחת מהשנייה ולדון בסוגיות משותפות, כגון מנהיגות נשים, נושא העגונות ומסורבות הגט ועוד. בירושלים, חנה קהת אירחה את נשות JOFA, ואח"כ סוזי הוכשטיין אירחה את הקבוצה.

כשחנה קהת היתה בניו יורק בנובמבר שעבר 2012, הרמנו ערב של וועידת פאנל בנושא מעמד הנשים בארץ, יחד עם בלו גרינברג, ג'יין אייזנר, סוזן ווייס וננסי קאופמן, כולן נשים יהודיות פמיניסטיות מובילות (ואיזה כייף היה להפיק אירוע שבו כל הדוברות היו נשים! קיבלנו על זה ביקורת – למה לא שמרנו מקום לגבר – אבל בשבילי זאת היתה אפליה מתקנת, והיה פשוט נפלא לראות פאנל מלא בכח נשים! אני יכולה להבטיח שקהל של כ-75 איש לא היו משועמם!).

לסיכום, שני הארגונים נמצאים כבר יותר משנה בתהליך משמעותי וענייני לגבי חשיבה, לקראת חזון משותף ואולי גם פעילות משותפת. וכל זה קורה בשנת הכנסים, כך שפעילות זאת צברה תאוצה וקיבלה אנרגיות חדשות.

שמחתי מאוד לראות שמספר נשות וועדת ההנהלה של JOFA הגיעו לכנס 'קולך' בספטמבר, ושבלו גרינברג נשאה דברים בנושא נשים מסורבות גט. לי היתה הזכות, יחד עם חנה קהת, להוביל שיחה בלתי-פורמאלית בנושא שיתוף פעולה בין-ארגוני. שמענו מנשים וגברים על הצורך לבנות את הקשרים הללו, ללמוד מניסיונות של אחרים מרחבי העולם, וליצור מנגנונים לתמיכה הדדית בקרב אוכלוסיות המובילות שינוי מגדרי בעולם הדתי.

בכנס JOFA בשבוע שעבר, היו נציגות/ים רבות/ים מהארץ, ביניהן/ם פרופ' תמר רוס, הרב דניאל שפרבר, דבורה עברון, ד"ר רוני עיר-שי, נורית יעקובס-יינון, רחלי ווסרמן, סוזן ווייס, נשים מנשות הכותל ועוד. היו גם דוברות מ'קולך': ריקי שפירא-רוזנברג וביטי רואי, וריקי סקרה את הפעילות החשובה של 'קולך' במיוחד בנושא נשים במרחב הציבורי. מאוד שמחתי שריקי באה לדווח על הנושא הזה, נושא שהוא לא מובן מאליו שהוא נמצא בתודעה של נשים אמריקאיות.

גייסנו כסף במיוחד עבור הדיון הזה, ויותר מזה, הצלחנו לוודא שהנושא הזה יהיה חלק מהאג'נדה של כנס JOFA. אני רואה בזה ניצחון חשוב.

חוץ מזה, היה הרבה במשותף בין הכנס הזה, שאליו הגיעו כמעט אלף אנשים ונשים מרחבי העולם, לבין כנס 'קולך'. בשני הכנסים דנו במקווה ובמיניות, בסוגיית המיניות ההומוסקסואלית והלסבית, במנהיגות נשים, במקומן של נשים בבתי הכנסת, בנושא העגונות, ועוד.

האנרגיות של כנס JOFA היו מדהימות, ונראו הרבה פנים של צעירים וצעירות שהפריכו את הטענות שאין פמיניסטיות צעירות. יש, ועוד איך! גם פמיניסטיים!

אני חייבת להודות שלא היה בכנס JOFA שום דבר דומה למליאה של הפדלחו"שיות. דבר כזה עוד לא קיים בקרב דוברות אנגלית, למרות שאני בטוחה שזה נחוץ, אבל טרם הצלחנו לבנות מנגנון אינטרנטי המקביל לזה. אולי זה חייב להיות יותר אורגני, ואי אפשר לתכנן אותו. אני לא יודעת. אני מתבוננת ולומדת. בעיני התנועה הישראלית מתקדמת יותר בנושא אלימות נגד נשים, ובכלל בקשר בין הפמיניזם הדתי לפמיניזם הכללי. בארה"ב, יש תודעה חזקה לגבי נושאים כלל-פמיניסטיים, כגון הפלות ושכר שווה, אבל אני לא בטוחה שנושא האלימות, ובמיוחד אלימות מינית, עומד במרכז התנועה כמו בארץ. אבל אולי דבר זה עומד להשתנות.

למחרת הכנס, הזמנו את האורחות והאורחים הישראליים, הפעם יחד עם האורחות/ים האנגליים והאוסטרליים, ואפילו אישה דתייה פמיניסטית פולניה אחת, לדיון נוסף בנושא בניית חזון לשיתוף פעולה. הדיון הזה, בו שמענו מפעילות סביב העולם על רעיונות דומים ואתגרים משותפים, היה מרגש במיוחד. ברור לי שרב הדומה על השונה, ושיש כאן צורך גדול להדק את הקשרים בינינו וליצור דרך לשיתוף פעולה. פשוט חייבות. אין דרך אחרת. אנחנו זקוקות אחת לשנייה עבור ההצלחה של כולנו. את הכוח שלנו אנחנו שואבות מהתמיכה ההדדית. זאת הדרך קדימה.

אז הלאה, ממשיכות, בשמחה ובנחישות ועם תובנות ואנרגיות חדשות ורעננות.

http://kolech.org.il/show.asp?id=63941